108. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, תִּקֵּן כָּל דָּבָר וְדָבָר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּצִדּוֹ, וּמִנָּה עֲלֵיהֶם כֹּחוֹת עֶלְיוֹנִים. וְאֵין לְךָ אֲפִלּוּ עֵשֶׂב קָטָן בָּאָרֶץ שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ עֶלְיוֹן לְמַעְלָה. וְכָל מַה שֶּׁעוֹשִׂים עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד,(שתי נוסחאות) וְכָל מַה שֶּׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹשֶׂה, הַכֹּל הוּא בְּחֹזֶק שֶׁל אוֹתוֹ הַכֹּחַ הָעֶלְיוֹן שֶׁמְּמֻנֶּה עָלָיו מִלְמַעְלָה. וְכָל הַהַנְהָגוֹת גְּזוּרוֹת מִן הַדִּין, עַל דִּין הֵם נוֹסְעִים, וְעַל הַדִּין הֵם עוֹמְדִים. אֵין מִי שֶׁיּוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ הַחוּצָה.
109. וְכָל הַמְמֻנִּים, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, נִתְמַנּוּ שַׁלִּיטִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְכֻלָּם מִתְנַהֲגִים עַל הַנְהָגָה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה שֶׁנּוֹטְלִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי לא) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ. כֵּיוָן שֶׁנּוֹטְלִים אוֹתוֹ חֹק, כֻּלָּם נִקְרָאִים חֻקּוֹת, וְאוֹתוֹ הַחֹק שֶׁנִּתָּן לָהֶם בָּא מִשָּׁמַיִם, וְאָז נִקְרָאִים חֻקּוֹת שָׁמַיִם. וּמִנַּיִן שֶׁבָּאִים מִשָּׁמַיִם? שֶׁכָּתוּב (תהלים פא) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא.
110. וְעַל כֵּן כָּתוּב אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מְמֻנֶּה עַל דָּבָר יָדוּעַ בָּעוֹלָם, בְּאוֹתוֹ הַחֹק. מִשּׁוּם כָּךְ אָסוּר לְהַחֲלִיף מִינִים וּלְהַכְנִיס מִין בְּמִין אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁעוֹקֵר אֶת כָּל כֹּחַ וְכֹחַ מִמְּקוֹמוֹ, (וּמַכְחִישׁ פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה) וּמַכְחִישׁ אֶת פִּרְסוּם הַמֶּלֶךְ.