112. עוֹד אָמַר לוֹ, כָּתוּב (שם לו) אָדָם וּבְהֵמָה, וְלֹא כָתוּב אִישׁ וּבְהֵמָה. אָמַר לוֹ, וָלֹא?! וַהֲרֵי כָּתוּב (שמות יא) לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה. אֲבָל מַה שֶּׁכָּתוּב אָדָם וּבְהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים-א ה) מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן עַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר. דֶּרֶךְ הַכָּתוּב הוּא, שֶׁלּוֹקֵחַ הָעֶלְיוֹן מִכֻּלָּם וְהַנָּמוּךְ מִכֻּלָּם. אַף כָּאן הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַכֹּל – אָדָם, וְהַנָּמוּךְ מֵהַכֹּל – בְּהֵמָה.
113. אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי כָּתוּב (בראשית ב) וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה. אָמַר לוֹ, בֹּא וּרְאֵה שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, וְכֻלָּם בִּגְלָלוֹ מִתְקַיְּמִים וְלֹא נִרְאִים בָּעוֹלָם, וְכֻלָּם הִתְעַכְּבוּ עַד שֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא אָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְגוֹ’. טֶרֶם: עַד שֶׁלֹּא, כְּתַרְגּוּמוֹ. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה הַדְּמוּת הָעֶלְיוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאָדָם אַיִן. כְּלוֹמַר, כֻּלָּם הִתְעַכְּבוּ בִשְׁבִילָהּ שֶׁל הַדְּמוּת הַזֹּאת עַד שֶׁנִּרְאֲתָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִרְאֲתָה (נִבְרְאָה) הַדְּמוּת הַזּוֹ אֶלָּא בַּדְּמוּת שֶׁרְאוּיָה לָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) וַיִּיצֶר ה’ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, בְּשֵׁם מָלֵא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל וְהַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל.